16 2022 ספטמבר | עמיתים נותן לי אנרגיה להכל, זה נותן לי שמחה. אנחנו משתוללים, זה כיף חיים. הלוואי ויכולתי שכולנו נגור סביב ובחמולה, יש בזה משהו יפה ונורא הרמוני, אני אוהבת את זה, צריך הרבה אנשים כדי לגדל תינוק אחד, ואני רואה כמה שהם חברים טובים ביניהם. אבל הקרבה הרצופה הזאת בטח הייתה גם מלחיצה ויוצרת תככים. כאימא גם הייתי כזאת, הקדשתי את כולי לילדים." העיסוק עם הנכדים מעניק לך השראה גם בכתיבה? "בהשראת הנכדים עדיין לא כתבתי ספר, אבל ברומן האחרון שלי, "שירלי טמפל קופצת ככה", לגיבורה הראשית יש נכדה בת עשר, ובמערכת היחסים שבין הסבתא לנכדה אלה המקומות שהעלילה מתקדמת ומקבלת ביטוי לדרך שבה אני תופסת את הסבתאות. הגיבורה בסיפור היא סבתא, וגם החברה הכי טובה שלה היא סבתא, אבל בדיוק ההיפך ממנה - היא סבתא מוכחשת." סבתא מוכחשת? "כן, כזאת שאוסרת למשל על הנכדים שלה לקרוא לה סבתא כשהם במקדונלד'ס או במקומות ציבוריים. הספר מעלה כל מיני פערים, למשל כשהסבתא שואלת האם זה הגיוני שהיא פוחדת שאם הנכדים יקראו לה סבתא היא תפסיד איזה חתיך. יש לי חברה שיש לה נכד בכיתה ג', הם ציינו את יום המשפחה בבית הספר וכל ילד הביא את האוכל של סבתא, אז היא הלכה וקנתה במבה. זה האוכל. זה לא קיים בבית ספרי, זה לא עובד ככה. הילדים שלי מילאו אותי. לא נראה לי שהחמצתי איזושהי הזדמנות להיות הורה מלווה בטיולים עם הילדים, וככה אני גם עם הנכדים." "כשגרנו בארצות הברית בזמן שבעלי עשה פוסט דוקטורט וקיבל משרה של ניהול מחלקה שם, היו חברים בני גילנו שאמרו לנו 'אנחנו נחכה עם הילדים עד שהבעל יסיים ללמוד', אצלי הילדים לא היו אף פעם מעצור, לא ראיתי בהם מכשול או גורם מעכב. להיפך. זה נכון גם היום לגבי הנכדים. זה מגבש, מחזק, מפרה, זה נותן לי המון אנרגיה בחיים. לפעמים כשאני שקועה בכתיבה, אפילו אם הגעתי לנקודה בעלילה שבה אני מתלבטת איך להמשיך, והנה פתאום הם נכנסים כולם ושואלים 'סבתא איפה השניצלים?' אני כולי איתם. אתה יודע מה קרה לי כשהנכד שלי, בן השלוש, אמר לי שהשניצלים שלי טעימים כמעט כמו בצהרון? שבוע הסתובבתי עם כתר על הראש בתחושת 'עשיתי את שלי'." כשאת כותבת את מתכננת את העלילה מראש? "לא. יש לי מושג כללי על מה יהיה הספר, מי יעמוד במרכז. לפעמים יש לי גם את שם הספר עוד לפני שאני מתחילה, כי השם הוא זה שמוליך אותי לכל ההרפתקה, אבל יותר מזה אני לא מכינה מראש כלום. אני חייבת להיות כל הזמן מסוקרנת "אצלי הילדים לא היו אף פעם מעצור, לא ראיתי בהם מכשול או גורם מעכב, להיפך. זה נכון גם היום לגבי הנכדים. זה מגבש, מחזק, מפרה. נותן לי המון אנרגיה בחיים. לפעמים כשאני שקועה בכתיבה, אפילו אם הגעתי לנקודה בעלילה שבה אני מתלבטת איך להמשיך, והנה פתאום הם נכנסים ושואלים "סבתא איפה השניצלים?" אני כולי איתם." עם משתתפות בכנס החינוך של העמותה אילת, צילום: העמותה לקידום מקצועי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=